שאלות נפוצות

איך החוקה מגינה על קבוצת X?

החוקה מונעת כל חקיקה המכוונת נגד (או בעד) קבוצה כלשהי:

לא יוצע חוק המכוונת אל בן אדם מסויים או אל קבוצה מסויימת. (פרק ב, סעיף 4(יא))

החוקה גם אוסר על המשרדים והמוסדות של רשות המבצעת לפעול בכל דרך שלא אושרה על פי חוק:

משרדי ומסדות הממשלה לא יקבעו להם נוהלים חיצוניים אשר יחייבו או יאסרו על גורמים מחוץ לממשלה דבר כלשהו אלא אם כן פרטי הנוהל נקבעים בחוק. (פרק ג' סעיף 10)

עם זאת, החוקה אינה אמורה להגן על קבוצות. החוקה מגינה על כל אזרחי המדינה, ועל כל תושבי המדינה שאינם אזרחים, אבל כיחידים וכשווים לפני החוק. אבל אפילו זה אינו היעוד העיקרי של החוקה. חוקה מיועדת להגדיר ולהגביל את הממשל. הרי אין דבר שמאיים יותר על חירות היחיד (וגם על טובת כל קבוצה שהיא) מממשל שאינו תלוי באזרחיו. בידי הממשל מונחת הזכות הבלעדית לפעיל כוח וכפ יה נגדינו. חובה אם כן ראש וראשונה לכבול את הדבר הכה מסוכן הזה ולוודא שהוא יגור בד' האמות שלו, ולא שמותר לו לעשות כתאוות נפשו חוץ מדברים מסויימים.

איך החוקה מונעת מבית המשפט העליון להתערב בשאלות פוליטיות כאשר אין עבירה על החוק?

לבית המשפט העליון יש שני תפקידים עיקריים: זה בית המשפט האחרון לערעורים. דין שנפסק על ידי בית המשפט העליון אינו ניתן עוד לערעור עליו. הוא סופי. התפקיד השני הוא לפסול חוקים המתנגדים לחוקה. אבל הוא יכול לעשות כך רק בהקשר של תביעה נגד הממשלה שיובא על ידי בעל דבר שנפגע מחמת החוק.

עד היום, הפעיל בג"ץ את כוחו להתערב בהחלטות הממשלה על ידי היועץ המשפטי של הממשלה. אין משרה כזאת בחוקה כלל. כל כחו של בית משפט העליון הוא בדיעבד. הוא יכול להוציא צו מניעה זמני אם ידוע לבית המשפט שמישהו אכן בתהליכים של תביעה נגד הממשלה על בסיס החוקה וצו זמני הוא הדרך היחידה למנוע נזק ללא הצדקה. הממשלה יוכל אז לעבור את צו המניעה רק אם יש סכנה בטחונית מיידית בציות לצו המניעה.

מה זאת אומרת: "לתת ביטוי לאופי היהודי של המדינה" (פרק ב סעיף 5(א)(2))? האם מדובר בחקיקה הלכתית?

ברור שלא. אך תזכרו שמדינת ישראל היא מדינה יהודית. גם סמליו והמנונו נובעים מהזהות היהודי ממנה נוסדה המדינה. יש ותמיד יהיה קשר בין מדינת ישראל ליהדות מעל ומעבר לכל דבר אחר.

איך החוקה פותרת את בעיית הפער בין העשירים ביותר במדינה לבין העניים ביותר?

היא לא. לא הבאנו את החוקה כדי להכניס את המדינה לעידן גן עדן. לחוקה יש מטרות מוגבלות ביותר. מי רוצה שינויים מעבר למטרות אלו חייב או לשים לחץ על המחוקקים לחוקק חוקים מתאימים או להציע תיקון חוקה ולאסוף מספיק חתימות שההצעה תופיע בקלפי בבחירות הבאות. ככה משנים דברים בדמקרטיה חוקתית.

מדוע אין בחוקה זכר למפלגות? יש להם מקום בשיטה החדשה?

מפלגות גורמות לפילג. גם בין חלקי האוכלוסיה, אבל יותר חשוב, בין האזרח למקור הכוח הממשלתית. תחשבו שנייה על מה זה דמוקרטיה. דמוקרטיה טהורה, המובן שלה היא שכל החלטה ממשלתית תדרוש משאל עם. שכל אחד ואחד היה מצביע בעד או נגד בכל החלטה בממשלה. דמוקרטיה כזאת יכולה לפעול באוכלוסיה של אולי אלף אנשים, לא יותר. לכן, המציאו את השיטת הרפובליקה, בה הדמוקרטיה היא יצוגית. במקום שכל אחד ואחד יצביע על כל עניין, הם בוחרים לעצמם נציגים מפעם לפעם, והנציגים מצביעים על כל עניין. ככה יש אפשרות לנהל מדינה, אבל במחיר של הרחקת האזרח מהכוח הפוליטי הישיר.

מפלגות לפחות מפלגות כפי שיש היום במדינת ישראל, מוסיפים עוד שכבה בין האזרח והכוח הפוליטי. כי הרי חבר כנסת אינו מחוייב לאזרח. הוא מחוייב למפלגתו. מפלגתו, אפשר להגיד, מחוייב במובן מסויים לאזרח, אבל כבר הקשר בין האזרח לשלטון הוא מעורפל וחלש. אין בכך תועלת לאזרח.

כמובן שכל מי שרוצה להצטרף לקבוצה או מפלגה ומשם לנסות לרכז פעילות פוליטית, החופש לעשות כן בידו. אך אין בכך דבר שצריך להיות קשור למנגון הפוליטי של המדינה.

איך החוקה מונעת מבית משפט כלשהו לפרש חוק בצורה שהמחוקקים לא התכוונו?

יש שתי תשובות:

האחת, בית משפט העליון ובתי המשפט הנחותים ממנו ישפטו לפי חוקה וחוק, ועל פי תקדים, ולא יקחו בחשבון השקפות עולם של השופטים או נסיבות חברתיות. (פרק ד' סעיף 8)

והשנייה, לבית הנציגים יהיה הכח הבלעדי של האשמת בעל משימה ברשות המבצעת או רשות השופטת. (פרק ב' סעיף 2(ה)) יחד עם לבית הצירים יהיה הכח הבלעדי לשפוט בעלי משימה ברשות המבצעת ורשות השופטת אשר הואשמו על ידי בית הנציגים, ואם ראש הממשלה יעבור משפט כזה, השופט הראשי של בית המשפט העליון ינהל את התהליכים. (פרק ב' סעיף 3(ח))

כלומר, החוקה אוסרת את זה, ולכנסת ניתנת כוח להדיח שופט שלא מציית לחוקה.

התיקון השני לחוקה האמרקאית מבטיח את הזכות לשאת נשק. מדוע זה לא מופיע בחוקה ובמגילת הזכויות?

אי אפשר לכלול במגילת זכויות ישראלית זכות במקום שאין לרוב מוחלט של האוכלוסיה הסכמה איתה. שוב, אין חוקה כלי משק שבעמצאותה אפשר לכפות עמדות של צד האחד על צד האחר.

מדוע אין בחוקה זכר לעבודה מאורגנת?

יש, בצורה עקיפה. בתיקון א': לא תגביל הכנסת את חופש הדיבור או העיתונות או ההתאגדות מרצון. התאגדות זו יכולה לבטא את עצמה בעבודה מאורגנת או קבוצות אמונה או דעת פוליטי או תרבותי. לכל אחד מותר לצור קישורים עם כל אחד אחר על בסיס של רצון חופשי.